#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה מברך על קורא (רבי יעקב בר אחא בשם שמואל, רבי חלפתא בן שאול, רבי יהושע, רבי אושעיא)?	רבי יעקב בר אחא בשם שמואל - בורא פרי העץ. תנא רבי חלפתא בן שאול - שהכל נהיה בדברו. תני רבי יהושע - בורא מיני דשאים. <br>מתניתא דר' אושעיא - רק מיני דשאים הקונרס והחלימה והדמוע והאטד הם בכלל דשאים, ולא קורא של דקל.	תלמוד ירושלמי/זרעים/ברכות/כיצד מברכין/דף סד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	1. על מה צריך אדם לברך?<br>2. כשיש לפניו: א. פת גלוסקא יפה ושניה של קיבר כמו שעושה בעל הבית? ב. פרוסה של קלוסקין ושלימה של בעל הבית? ג. פת חיטין ופת שעורין? ד. פרוסה של חטים ושלימה של שעורים? ה. פת שעורין ופת כוסמין? ו. פת טמאה ופת טהורה? ז. פת נקייה טמאה ופת קיבר טהורה?	"1. על המובחר.<br>2. א. מברך על הגלוסקא היפה. ב. מברך השלימה של בעל הבית. ג. מברך על של חיטין. ד. מברך על הפרוסה של חטין. ה. מברך על של שעורין, אע""פ שכוסמין יותר טוב, אבל כוסמין אינו ממין ז'. וזה כרבי יהודה שמברכים על מין ז'. ו. ר' חייא בר ווא - אומר על הטהורה. ז. ר' חייא בר אדא בשם ר' אחא על איזה מהן שירצה יברך."	תלמוד ירושלמי/זרעים/ברכות/כיצד מברכין/דף סד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	1. מה הדין בירך על פירות האילן בורא פרי האדמה? כאיזה דעה סוברת משנה זה (רבי יעקב בר אחא, רבי יוסי)?<br>2. מה הדין בירך על פירות האדמה בורא פרי העץ?<br>3. מה הדין בירך שהכל? על אלו מינים? מה ההלכה?<br>4. מה הדין המשנה על המטבע שטבעו חכמים?	"1. יצא. רבי חזקיה בשם ר' יעקב בר אחא - זה כרבי יהודה, שמחשיב את האילן כקש שמחבר בין התבואה לקרקע [ולכן יבש האילן מביא ביכורים וקורא], ולכן פירות העץ כשמברך האדמה יצא. רבי יוסי - לכ""ע, שפירות האילן בכלל פירות האדמה ואין פירות האדמה בכלל פירות העץ.<br>2. לא יצא. [שאין פירות האדמה בכלל פרי העץ].<br>3. על כל דבר - יצא. [אבל לכתחילה אין לאכול שום פרי אם אינו יודע לברך ברכה הראויה לו]. לרב הונא - חוץ מן היין ומן הפת. וראיה מזה שהמשנה פירטה פת ויין בנפרד מפירות האילן והאדמה, סימן שאין לא בכלל ""על הכל"". <br>ובברייתא נחלקו במשנה ברכת יין ופת - רבי יודה - לא יצא. רבי מאיר - אפילו אמר ברוך שברא החפץ הזה, מה נאה הוא זה - יצא.<br>ר' יעקב בר אחא בשם שמואל - הלכה כר' מאיר. וכן משמע מרב, ממעשה שהיה.<br>רבי יוסי - לא יצא ידי חובתו."	תלמוד ירושלמי/זרעים/ברכות/כיצד מברכין/דף סד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מעשה דבר קפרא וב' מתלמדיו: <br>1. מה הביאו לפניהם?<br>2. מה היה הספק שלהם?<br>3. על מה בירכו?<br>4. על מי הקפיד בר קפרא?<br>5. מה היה סופם?<br>6. מה ההלכה?	"1. פרגיות - בשר, אחוינא - שזיפים, קפלוטין - כרוב. <br>2. היה להם ספק, האם לברך שהכל על הבשר ולפטור את הכל, או האדמה ולפטור רק את השזיפים, או לברך על כל אחד ואחד ברכה בפני עצמה. <br>3. קפץ אחד מן התלמידים ובירך על הפרגיות שהכל ופטר את כולן. התחיל חבירו לשחוק עליו לפי שיש כאן ברכה יותר מבוררת והיא בורא פרי האדמה על הכרוב וגם יפטור את השזיפים. <br>4. תחילה אמר - לא על הגרגרן אלא על הלגלן, אם זה עשה כגרגרונותו שאוהב את הבשר אתה למה לגלגתה הלא שהכל היא פוטרת את כולם.<br>אח""כ אמר לקופץ - אם חכם אין כאן זקנה אין כאן, בתמיה, והיה לך להמתין עד שאברר הדין. <br>5. שניהם לא הוציאו שנתם. <br>6. מסתבר - מברך על הקפלוטה האדמה [ויפטור בזה גם את העץ], ואח""כ יחזור ויברך שהכל נהיה בדברו."	תלמוד ירושלמי/זרעים/ברכות/כיצד מברכין/דף סד		
